הסיפור שלנו

לפני מס' שנים הדוד שלי חגג יום הולדת 75.
ילדיו רצו לערוך מסיבה אבל חיפשו דרך אינטימית, בקרב חוג המשפחה בלבד.
מבלי לקיים "הפקה גרנדיוזית".
באותו הזמן הכנתי משחק חברתי עבור יום הולדתו של בני, והצעתי להם לקיים את אותו משחק
אבל הפעם כ"מסע חיים".
וכך התחלנו להכין "חיים שכאלה" מילדות ועד הימים הנוכחים.
ערכנו תחקיר בקרב אחיו, אספנו תמונות מהילדות/צבא/ עבודה….
והכנו משחק שכולו סבב את 75 שנותיו.
התגובות שחוויתי הפכו את האירוע למשמעותי מ-2 סיבות:
1. המשפחה המורחבת כל כך נהנתה, האחים ישבו כולם יחדיו ונהנו מחוויות הילדות המשותפות.מירב ומאחור פלוס גדול
האחיינים והנכדים גילו כי דודם/סבם הוא דמות בעלת חוש הומור, ומפעל חייו מרתק.
2. הדוד שלי קיבל מנת עונג (והוא אדם ביישן וצנוע) ראיתי כמה הוא מאושר ממסיבת יום ההולדת שנחגגה עבורו.

עברו מספר שנים מאז, והעברתי את המשחק הזה בקרב החברים ובני משפחה,
עד שיום אחד
נפלה ההחלטה להעניק לאחרים את החוויה.
החוויה של המשפחה היא בנתינה, בדרך בה אנו מעריכים ומוקירים את אהוב/ת ליבנו.
החוויה של בעל השמחה- בלתי ניתנת לתיאור במילים. אפשר לראות אותה בחיוכים!

אני מזמינה אתכם להצטרף לסיפור שלנו,
שלכם,
מירב